תקופת הסתגלות
בימים הראשונים של זואי בבית, כולנו היינו בתקופת הסתגלות.
זואי התרגלה לבית החדש שלה,
אנחנו התרגלנו לטייטל החדש שלנו כהורים
וצ'נדלר ניסה להתאים את עצמו למצב החדש.
אחד הדברים שאמרו לנו כהורים זה שכשיש תינוק בבית, הכלב מאבד ממקומו.
פתאום אין זמן להוציא אותו לטיולים ארוכים.
כבר אין זמן לשחק איתו וסתם לשבת ללטף לו את הבטן.
בשורה התחתונה, הוא כבר לא היה הילד המועדף בבית.
אבל לא הסכמנו לקבל את זה.
כמו שכשנולד אח קטן ודואגים לשמר את תשומת הלב גם לאחים גדולים, כך גם היה עם צ'נדלר.
הטיולים, הפכו להזדמנות לטיול משותף עם העגלה וזמן התאווררות.
ליטופי הבטן, עברו לערב כשנמרחנו על הספה לכמה רגעים ברגע שזואי נרדמה.
הכל מצא את מקומו.
זה לא שלא היו חריקות בדרך. הרי כמו שאמרנו, כולנו היינו צריכים קצת זמן הסתגלות להכל.
אבל בסוף, שגרה חדשה נוצרה.
ולאט לאט צ'נדלר וזואי החלו להתחבב אחד על השנייה.